|
נספח א : סַטיפַּטְהאנה סוּטה - הדרשה על ביסוס תשומת הלב 401 ( התבוננות בגוף ) ( הת בו נ נ ו ת בנ ש י מ ה ) ואיך, נזירים, שרוי נזיר בהתבוננות בגוף ביחס לגוף ? במקרה הזה, נזירים, לאחר שנזיר הלך אל היער, למרגלות עץ או לבקתה ריקה, הוא מתיישב ברגליים משׂוּכּלות, זוקף את גופו וממקד את תשומת הלב מלפנים . כך הוא שואף בתשומת לב ונושף בתשומת לב . כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא יודע : "אני שואף שאיפה ארוכה" . כאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא יודע : "אני נושף נשיפה ארוכה" . כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא יודע : "אני שואף שאיפה קצרה" . כאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא יודע : "אני נושף נשיפה קצרה" . הוא מתאמן : "בשאיפה אני חש את כל הגוף" . הוא מתאמן : "בנשיפה אני חש את כל הגוף" . הוא מתאמן : "בשאיפה אני משקיט את תהליכי הגוף" . הוא מתאמן : "בנשיפה אני משקיט את תהליכי הגוף" . כשם שחרט-עץ מיומן או השוליה שלו יודע כאשר הוא מסובב [ את המחרטה ] סיבוב ארוך : "אני מסובב [ את המחרטה ] סיבוב ארוך", וכשהוא מסובב [ את המחרטה ] סיבוב קצר, הוא יודע : "אני מסובב [ את המחרטה ] סיבוב קצר", כך גם נזיר יודע כאשר הוא שואף שאיפה ...
To the book
|

|
|