|
40 | בריטני ספירס הוא הרשה לי להרים את הכלב שלו על הידיים . כשהחיה הקטנטנה והחמימה בזרועותיי, ואני מסתכלת סביבי על המשרד הענק, לא יכולתי להפסיק לחייך . באותו רגע החלומות שלי יצאו לדרך . עדיין לא הקלטתי שום דבר פרט לדמו, רק ביקרתי אצל האנשים שלארי הורה לי לפגוש . ידעתי שאני אמורה לשיר לפני מנהלים של חברות תקליטים . וידעתי בוודאות שאני רוצה להכיר יותר את הטיפוס הזה, ושהדרך שבה הוא התנהל קשורה איכשהו לדרך שאני מעוניינת בה לעצמי . לא הייתי מופתעת לו גיליתי שהוא היה דוד שלי בחיים אחרים . רציתי שתמיד יישאר לצידי . זה היה החיוך שלו . פיקח, נבון, חכם . זה היה חיוך מיסטי של גבר . לעולם לא אשכח אותו . הרגשתי כזו שמחה איתו ושהנסיעה לניו-יורק הייתה יותר מכדאית, גם אם כל מה שיצא ממנה זו ההזדמנות לפגוש מישהו כזה, מישהו שהאמין בי . אבל זה לא נגמר שם . לארי לקח אותי לסיבוב ונכנסתי לחדרים מלאי מנהלים ושרתי את I Have Nothing של ויטני יוסטון . שרתי בקול רם כשאני מתבוננת בפליאה בחדרים מלאי גברים בחליפות שמודדים אותי במבטיהם מלמעלה למטה, לבושה בשמלה קטנה ונועלת עקבים גבוהים . קלייב החתים אותי במקום . ובסופ...
To the book
|

|
|