אחרית דבר

350 תחום הצרכים ואל תחושות של נבראוּת, מושלכות, היעזבות או אי-היענות . בהליכה לאיבוד נוצרים מצבי צבירה חדשים — מצוקה ודאגה, מועקה ותחושת מחסור, ערבות וחסד . התפרקות הסובייקטיביות מגלה את חומרי ההוויה היסודיים ביותר, כמו גם את היגיון הבנייתה כצירוף שרירותי של פרודות חיים . בשיח ההליכה לאיבוד נוצרת לפיכך סביבה קדם-מושגית של התאספות ומיקוד במצב הקיום האנושי או ביסודותיו המפורקים לגורמים . ראינו כי בהליכה לאיבוד הסובייקט נוגע בחומרי ההוויה החיים — במצע ההיולי שעליו מכסה ההוויה המובחנת והמסומנת . במובן זה, בהליכתו לאיבוד הסובייקט 'שב הביתה' באופן מרחיק לכת . שכן על אף תחושת ההחמצה של ניסיון החיים או אובדן היכולת לחוות, שמאפיינת את המצב האבוד, דווקא במקום שבו אי-אפשר להתחיל לחיות בגלל המחדלים האמורים של החזרה התקועה או השיבה השגויה, דווקא שם אנו מתחילים לחוש באותן תהומות הקרויות חיים . ה'עולם', לפי הגישה שהצגתי, הוא מקום ש'נעלמים' בו ; והיות-בעולם קשור באופן עמוק לאי-היות, להיעדרות ולנתק . כשם שהאופן שבו אנו נפרדים מן האֵם הופך לתבנית פרידותינו העתידיות, חוויית ההליכה לאיבוד נטבעת אף היא כתב...  To the book