|
|
275 שארית שאינה ניתנת לדיאלקטיקה, יסוד טקסטואלי שאינו מתמקם או מתפענח בתוך הרשתות הפיגורטיביות אלא מתמיד בהווייתו האטומה . ניתן לומר כי זהו יסוד ש'מעבר' להליכה לאיבוד, שמגלם, עם זאת, הליכה לאיבוד חמורה וטראומטית באופן מובהק . במילים אחרות, סיפורי הפורט-דה במסה של פרויד, קרי — סיפורי ההליכה לאיבוד במובנם הפיגורטיבי השגור, הם ביטוי של המאמץ ( הכושל ) של הטקסט להרחיק, לייצב ולרתום לטובתו את תנועת החזרה האוטומטית האדישה . בהקשר הפסיכואנליטי, הלא-מודע שנחשף במסה של פרויד הוא כזה שאינו נענה לקריאה של האנליסט . הוא ממאן לקבל את המבנים התאורטיים הפיגורטיביים שהמטפל מניח לפתחו, מכיוון שהלא-מודע בהגדרתו הוא ישות בלתי-מתקשרת, פרושה לחלוטין מן השקלא וטריא הסמנטיים . מנקודת מבט זו, השיח הפסיכואנליטי הטיפולי מסתבך בהכרח בתוך הרשת הפרשנית עצמה לנוכח איזו אדישות של הלא-מודע, שמראש אינו ערוך להיענות לו, שלעולם לא ישיב למטפל בלשונו אלא רק יתמיד באטימותו . ייתכן כי קביעתו המפורסמת של פרויד באשר לטיבו הבלתי-מסתיים של הטיפול הפסיכואנליטי נובעת מהכרתו בהיעדר היחס בין הלא-מודע לבין השיח הטיפולי . כלומר, בהיע...
To the book |
|
|