פרק שני - מגע הזמן: אמה לזרוס ואנה מרגולין

52 קוויר מאמע לושן "נפש נשית, שבאיחור נולדה" - כך מתארת את עצמה הדוברת בסונטה "הדים", פרי עטה של אמה לזרוס ( בנוסח העברי של סיון בסקין ) . נפש נשית, שלא לה לשורר "תשוקה גברית וחדישה" . ואולם כמו השיר עצמו, המוותר בסופו של דבר על עמדה מצטנעת זו לטובת פואטיקה נשית ואפילו פמיניסטית, נוכל גם אנו למצֵב מחדש את טענת האיחור בנוגע למשוררת שכתבה אותו . והלוא ההפך הוא הנכון : לזרוס, שנולדה באמצע המאה התשע-עשרה, היא מבשרת של שירת יידיש, מבשרת של שירה יהודית צפון-אמריקאית ושל שירת נשים צפון-אמריקאיות, וגם מבשרת של שירה לסבית . לא נטעה, אם כן, אם נאמר שלזרוס הקדימה את זמנה . אף כי הדוברת מעידה כי אינה "מעזה לקוות" ( I dare not hope ) , שירה של לזרוס נושא בתוכו את הציפייה הקווירית למה שעתיד לבוא . שיבוש זה של זמן ליניארי והיפוך של מוקדם ומאוחר חושפים מסורת פואטית המגייסת ספציפיוּת היסטורית של זמן ומקום קונקרטיים דווקא על מנת לבטל מבנים נורמטיביים של טמפורליות ולפתוח אפשרויות של היסטוריה קווירית . בפרק זה ובפרק שיבוא אחריו אבקש לבחון מסורת זו בקריאה חוצת זמנים ושפות מבעד ליצירתן של המשוררת היהודייה ה...  To the book