|
|
זוהר ויימן קלמן 29 ( בתעוזה ! ) , מתוכננים . הם עצומים, מאריכים ימים "יותר ממסילת הרכבות", והם אינטימיים : כאלה "אשר ידיים חזקות של סבתא קלעו במורד גבה של נכדה" . ריץ' מלהקת את שתי הנשים, סבתא ונכדה, כל אחת לתפקידה המיוחד וממקמת אותן על המטריצה המטריארכלית שהן עצמן יוצרות . כאשר אני ניגשת לשיר זה, ולהיסטוריה של נשים יהודיות כותבות בכלל, גם אני מצטרפת ליצירת המטריצה הזאת ומציעה מודל קווירי של בין-דוריות ואינטרטקסטואליות . שיחות וקשרים קוויריים שאני מזהה בתוך טקסטים נפרדים, בין טקסטים שונים מן העבר ובין הטקסטים הללו וביני, הם החוטים שמהם שאני שוזרת יחד רגעים שונים ושונוּת רגעית לכדי מארג קווירי מרובה חוטים . שירי הנשים שאני קוראת ( והקריאה שלי בהם ) מדברים עם נשים בעבר מתוך כך שהם מדברים בשמן, ולעיתים קרובות גם נגדן . דיאלוג אחד מעין זה מוצג במחזור השירים "פֿרויען-לידער" - "שירי נשים", שבו משוררת היידיש קדיה מולודובסקי בוחנת מודל משלה להמשכיות ; בדמות הדוברת בשיר היא מתייצבת כנגד הנשים שקדמו לה, כאשר למעשה היא עצמה נותנת להן ממשות, נותנת ביטוי לטרוניותיהן - ומצמידה את אותן טרוניות אל דבר...
To the book |
|
|