למידה פעילה

פרק ד : התלמיד רש״ז רואה בכל מפגש בין הרב לתלמידו מעין מבחן . על התלמיד להגיע מוכן לשיעור, ולהכין בכוחות עצמו את הסוגיה העתידה להילמד בו, כך שלמידה עצמית מהווה את השלב המקדים להוראה . לאחר שיעמוד הרב על טיבה של הבנת תלמידו את הסוגיה, הוא ילמדהו בהתאם להתרשמותו לגבי איכות הבנתו . ככל שתהיה הבנתו והכנתו של התלמיד ברורה ואיכותית יותר, היא תמשוך השפעה עמוקה ואיכותית יותר מהרב . כך שלתלמיד אחריות ישירה לגבי איכות הידע שילמד מרבו . לדעת רש״ז, גם דילוג בהשפעת האור, המייצגת נביעת שפע שלא בערך ל׳כלי׳ המקבל, היא תוצאה של עבודת המקבל, ולא רק פיתוח מיומנויות ויכולות . הדרך בה התלמיד יכול להשפיע על הרב ללמדו חכמה נעלית מדרגתו היא ׳יגיעה עצומה׳ . עצם ההתייגעות הגדולה של הלומד, גם כשלא ניחן בתודעה איכותית, מזכה אותו במעין חוויית התגלות, בה הוא מושך חכמה ממקור נעלה – כתר דחכמה . מעיון בדברי רש״ז המתייחסים ליכולת השפעת התלמיד על רבו, בזיקה ליכולת השפעת המקבל על המשפיע, ניתן לומר שבהחלט קיימת גם אינטראקציה הפוכה ביניהם, כך שגם לתלמיד ישנה השפעה מסוימת על הרב . דוגמה להשפעה זו אצל רש״ז ניתן לראות בתענוג ...  To the book