|
מורה לחיים בו רק כהצדקה להמשך הדיון לגבי תכונת הביטול החייבת להימצא בתלמיד ראוי . רוב הדיון של רש״ז לגבי החכמה מבוסס כאמור על הקבלתה לספירת הבינה הצמודה אליה אך ההפוכה ממנה במהותה . במובאה הבאה כמו במקורות אחרים, מזוהה החכמה עם ה׳אין׳ בעוד הבינה מסמלת את ה׳יש׳ . בחכמה נמצא ׳כוח האין׳ והביטול העצמי . לכאורה, במבט שטחי, הימצאות במצב של אין ואפס מבטאת כישלון ודכדוך, מצב שאמור למקמה לכאורה בתחתית שרשרת המקבלים . עם זאת, החכמה ממוקמת בראש שרשרת האצילות, ונעלית מבחינת הבינה, המייצגת השגה וישות . שיהיה והענין הוא כי בחי [ נת ] יחוד דאו״א [ דאב ואם ] הוא בחי [ נת ] ביטול היש, בטל לאור אין-סוף ב״ה [ ברוך הוא ] , עד שאינו תופס מקום כלל, ובענין שאמר מ״ה ממש ונק [ רא ] זה יחוד דאו״א [ דאב ואם ] , כי החכמה הוא משה ונחנו מה, 4 וגם חכמה היינו כח בחי [ נת ] אין כמ״ש [ כמו שכתוב ] והחכמה מאין תמצא, דקאי על מה, ובינה הוא בחי [ נת ] יש, כמ״ש [ כמו שכתוב ] להנחיל אוהבי יש, ג״ע [ גן עדן ] ששרשו מבחי [ נת ] בינה, כמ״ש [ כמו שכתוב ] ונהר יוצא מעדן כו׳ [ . . . ] וכנודע והיחוד דאו״א [ דאב ואם ] שהן חו״ב [ חכמה...
To the book
|

|
|