נטייה שכלית כבר מהחכמה

פרק ג : יסודות ההכרה על פי רש״ז נק [ ראות ] בשם מידות הלב . ואותה התפעלות עצמה כשהיא בשכל נק [ ראת ] התפעלות השכל . והיינו שהוא בשכל ממש, אבל בוודאי אינו עצם ההשכלה, כי עצם ההשכלה הוא דבר שכלי, ואינו נוגע אף להתפעלות שכלי, אך מחמת הרחבת ההשכלה, יוצא ויורד מזה בחי [ נת ] התפעלות בשכל כו׳ . אך כל זה הוא בבחי [ נת ] בינה, משא״כ [ מה שאין כן ] בחי [ נת ] חכמה שהוא בחי [ נת ] הברקה שכליי [ ת ] ראשונה, שם לא שייך אף בחי [ נת ] התפעלות שכליי [ ת ] [ . . . ] . רש״ז עומד על ההבדל בין מידות הלב למידות שכליות, וקובע כי התפעלות ויתר התגובות הרגשיות יכולות לנבוע משני מקורות אלה . את ההתפעלות השכלית, שאינה שייכת לרגשות הלב, מזהה רש״ז עם מוח הבינה, ולא עם החכמה, כיוון שהבינה מולידה את המידות . החכמה לעומת זאת מהווה אך הברקה שכלית ראשונית, שם אין מקום להתפעלות כלל . למרות זאת בהמשך מסביר רש״ז כי כבר בחכמה מתגלה הבדל בין אדם לזולתו . אך מ״מ [ מכל מקום ] בשם מקור למידות יכולים לקרותו [ את החכמה ] , והיינו שיש שכל נוטה לזכות, ונוטה לחוב וכמו ב״ש [ בית שמאי ] אוסרים כו׳ . והענין הוא שבוודאי הוא שכל, רק שה...  To the book