הזיקה בין חכמה לתענוג

מורה לחיים 0 החכמה ביום השבת, והשנייה, היא חכמה לבד שאינה מלווה בתחושת תענוג, המזוהה אצל רש״ז עם הארת ספירת החכמה בימות החול, הפחותים בקדושתם . אלא שחלוקה מעין זו לא מספקת את רש״ז, היות שהכתר הוא מקורה של החכמה באשר היא, והוא מזוהה עם בחינת התענוג . אם כך, למה הייתה כוונתו בהגדרה ׳חכמה סתם׳ ? לצורך ביאור העניין נדרש רש״ז להעמיק בדיון אודות בחינת התענוג כשלעצמה, תוך הבהרה כי גם בה קיימות דרגות ובחינות שונות, המשפיעות באופן ישיר על החכמה המקבלת השפעתה ממנה . אך הנה יש ב׳ מיני תענוגים, דהיינו תענוג מורכב ותענוג עצמי, תענוג מורכב כמו עד״מ [ על דרך משל ] שיש לאדם תענוג מאיזה ציור או טיול, שהציור הוא מהות בפ״ע [ בפני עצמה ] והענג הוא מורכב, דהיינו כפי חידוש הציור כן הוא הרכבת התענג, אבל כח התענוג עצמו, דהיינו כשמתחדש לאדם איזה שכל חדש, ומתגלה לו בשכלו בלתי ראות דבר גשמי ויש לו ע״ז [ על זה ] תענג, וזה 4 התענג הוא אינו מורכב כי הוא תענג עצם עם השכל . רש״ז מציג שני מיני תענוג . הסוג הראשון הוא תענוג מורכב, המכונה כך כיוון שסיבת התענוג היא נפרדת מהאדם . כך לדוגמה כאשר האדם מתענג מציור או דבר אחר...  To the book