|
|
פרק ג : יסודות ההכרה על פי רש״ז סוף מדרגות חכמה, שבא ממנו התגלות השכל הנק [ רא ] בינה . ואעפ״י [ ואף על פי ] שהוא בבחי [ נת ] השגה כמו בחי [ נת ] בינה, אעפ״כ [ אף על פי כן ] הוא נכלל בבחי [ נת ] חכמה, להיות שהשכל נתהווה ממנו, והוא בעצמו אינו עדיין בהשגה . שהתענוג נמשך מבחי [ נת ] מקור השכל הנק [ רא ] כח מה, קודם שבא להתפשטות הרחבה, ונק [ רא ] ג״כ [ גם כן ] משכיל למעלה מהשכל והתענוג . אעפ״י [ אף על פי ] שנתהווה כשבא לו השכל בהתגלותו כח מ״ה, חכמה מאין תמצא, פי [ רוש ] שאינו השגה כלל ועיקר מאין ממש . אעפ״י [ אף על פי ] שאנו רואים שנתהוה תענוג מהשכל, ובוודאי התענוג הוא מבחי [ נת ] עיקר החכמה, כי עיקר השכל עצמו שבא לו בבחי [ נת ] השגה, הוא נק [ רא ] בינה, אבל השכל עצמו קודם השגה נק [ רא ] חכמה, נמצא שזה התענוג הוא הוא מחמת חכמה, ונק [ רא ] עדן, זה סוף חכמה, ונק [ רא ] משכיל, שמשכיל להשכיל . החכמה בעצמו קודם הבינה, אין בו השגה כלל, כ״א [ כי אם ] הביטול זהו השגה שלו, דהיינו ביטול במוחו וליבו שישיגו שאין דבר שיפול בו השגה, כי אין מי שישיג דבר, רק הביטול היינו השגה שלו, וזהו החכמה מאין תמצא . פ...
To the book |
|
|