|
|
פרק ג : יסודות ההכרה על פי רש״ז תפיסא ביה כלל״ . בניגוד לאהבה והתפעלות שמקורם בגילוי ישותי – בינה, המתבטאת ברגש חיצוני, הרי שהתפעלות מגילוי שמקורו בחכמה, מתבטאת אף היא בביטול מן המציאות . לאחר תיאור נרחב זה של הרקע לדיון על ידי רש״ז, הוא מציג את האתגר בהמשכת הבלתי מושג לתחום המושג . מציאות זו מאתגרת מאוד את ההכרה האנושית, ועל כן רש״ז נזקק למקבילה דרך משל : וענין יחוד או״א [ אב ואם ] הוא ההמשכה מאור א״ס ב״ה [ אין-סוף ברוך הוא ] המלובש במוחין דאבא שלמעלה מההשגה, שיהיה נמשך ומתגלה בבינה . אך גילוי זה אינו בבחי [ נת ] השגה ממש, מאחר דבאמת לית מחשבה תפיסא 4 אלא ענין גילוי זה בבינה יובן מעט מזעיר עד״מ ממ״ש [ על דרך בי [ ה ] , משל ממה שאמר ] הרמב״ם בעניין התוארים שנאמרו על הקב״ה, שנאמר רק ואינם תארים עצמיים . וענין ההפרש בין תוארי השלילה לתוארי בשלילות החיוב, שתוארים עצמיים שנק [ רא ] בלשון פילוסופים תוארי החיוב, הם מורים על מהות הדבר מהו . ותוארי השלילה לא יודיענו דבר משום פנים מן העצם המבוקש מהו, אלא שיודיענו שהוא מושלל מדבר המנגד וסותר לאותו העצם המבוקש, ומהותו . ולכן, לפי שהקב״ה הוא למעלה...
To the book |
|
|