|
פרק ב : הרב – המשפיע 2 קיימים יחסי השפעה נוספים וחומריים פחות, שלכאורה יוכלו להוות סמל ראוי יותר עבור תהליכים כה נעלים . על מנת לענות על שאלה זו, מסביר רש״ז את ההבדל בין ׳השפעת׳ רב לתלמידו ( הוראה ) לבין ייחוד זכר ונקבה ( זיווג ) . אך העניין הוא, שיש הפרש גדול בין שפע הרב לתלמיד ובין יחוד דכר ונוקבא, כי בשפע הרב לתלמיד אין כאן ( אלא ) רק השפעה מהרב לבד, והתלמיד הוא טפל לגמרי, שאינו אלא בחינת מקבל לבד . משא״כ [ מה שאין כן ] ביחוד דכר ונוקבא הרי האישה ג״כ [ גם כן ] מזרעת אודם שממנו בשר כו׳ וכמ״ש [ וכמו 227 וארז״ל [ ואמרו רבותנו זכרונם לברכה ] ״אישה שכתוב ] ״אישה כי תזריע״ 228 ואדרבה עיקר הווית הולד הוא מזרע הנקבה, מזרעת תחילה יולדת זכר כו׳״, 229 כי זרע הנקבה אין בה כח רק שמכל – מקום נקרא הנקבה בחינת ׳מקבל׳ להקפיא ולהתרקם ממנו הולד רק ע״י [ על ידי ] זרע הזכר, וכמו החלב שנקפא להיות גבינה ע״י [ על ידי ] שנותנים בו קיבה וכה״ג [ וכהי גוונא ] וז״ש [ וזה 0 2 שכתוב ] ״כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני״ [ איוב י, י ] . ההבדל בין הזיווג להוראה מתבטא על פי רש״ז ברמת השותפות הפעילה בתהליך . ביחסי זיווג, ש...
To the book
|

|
|