|
|
פרק ב : הרב – המשפיע 5 1 שהמזון זקוק להכנה תחילה באמצעות קילוף ובישול, וכן לאחר מכן עובר תהליך עיכול בגוף האדם ( בירור אחר בירור ) עד אשר מגיע לפירוק מלא והפרדת החיות לגוף מן הפסולת . באופן עקיב, ניתן לראות כי במקבילות השונות, רש״ז קושר בין הרובד החיצוני לביטוי אוראלי המיושם דרך הפה . אכילה פנימית לעומת זאת אינה זקוקה לבירור, בדומה למן אשר נבלע באיברים כיוון שלא הייתה בו פסולת כלל, כלומר לא הייתה בו חיצוניות, אלא פנימיות בלבד . אם כן, אכילה פנימית אינה זקוקה להתאמות כלשהן, ואינה מתקיימת דרך הפה, בדומה לעובר במעי אמו שניזון דרך חבל הטבור ישירות מתזונת האם ללא צורך בתיווך . לאחר הדימוי הפיזי לפעולת האכילה, רש״ז עובר למקבילה מופשטת יותר, שתי הבחינות בתודעת הרב : ואלו ב׳ הבחי [ נות ] פנימית וחיצוניות, נמצא ג״כ [ גם כן ] בשכל, שיש שכל המתברר ע״י [ על ידי ] חיצוניות, היינו שא״א [ שאי אפשר ] לבוא ע״י [ על ידי ] אמיתת השכל כ״א ע״י [ כי אם על ידי ] קושיות ופירוקים . ואח״כ [ ואחר כך ] ברוב יגיעה והסרת קושיות נעשה בירור . והיינו הויות דאביי ורבא שבירור ועומק הדין בא ע״י [ על ידי ] קושיות ופירוקים...
To the book |
|
|