חיצוניותו – צמצומו

פרק ב : הרב – המשפיע 9 1 אם ] שירד מבחי [ נת ] חיצוניות שלהן דוקא ולא מבחי [ נת ] הפנימיות שבהן 9 שהן רק בחי [ נת ] צומח, כי מותרי מוחין שלהן והוא בחי [ נת ] השערות דדיקנא שצומחין לחוץ בבחי [ נת ] שערות הוא בחי [ נת ] הצומח שבהן בלבד וכמ״ש [ וכמו שנאמר ] במ״א [ במקום אחר ] . וכל זה רק מטעם הנ״ל [ הנזכר לעיל ] , כי בחי [ נת ] החיצוני [ ות ] בכל מקום יכול לירד למטה ולהתלבש בלבושים רבים עד שאין שיעור כו׳, משא״כ [ מה שאין כן ] בחי [ נת ] הפנימיות כנ״ל וד״ל [ כנזכר לעיל ודי 10 למבין ] . רש״ז מציין כעובדה את הכלל כי הרובד הניתן למסירה ושיתוף הוא אך ורק הרובד החיצוני . הוא אף מסביר כי רובד זה יוכל להתלבש ׳בלבושים שונים׳, בדומה למה שתיארנו לגבי יכולת הרב להסביר את הידע בניסוחים מגוונים, דבר המעיד כי מילותיו אינן עצם תודעתו אלא חיצוניותה בלבד, המהווה גילוי פרטיקולרי . סוגיית ׳גילוי האין על ידי היש׳ כדרך יחידה לגילויו, נידונה בהרחבה אצל יעקבסון, ואצל אליאור אחריו . יעקבסון כותב כי ״באורח דיאלקטי, תבוא האחדות הפשוטה 11 באותו הקשר טוענת לכלל גילויה, ותזכה לאישורה דווקא מתוך הסופי ובו עצמו״ . 12 ״ש...  To the book