|
פרק ב : הרב – המשפיע 7 1 במילים אחרות, מילות ההוראה מהוות את הביטוי החיצוני לידע הגלום בתודעת הרב פנימה . לדברי רש״ז, חלקה הפנימי של תודעת הרב, המכונה אצלו ׳מהותו ועצמיותו׳, נמצא מחוץ לתחום השגת התלמיד : ״ולפי שבעצמות השכל של הרב אין תפיסא להתלמיד״ . היות שביטוי הידע במילים אינו מייצג את הידע כפי שהוא בתודעת הרב, והתלמיד אינו יכול לקרוא את מחשבות רבו, ניתן להסיק שהממד המתבטא בהוראה הוא רק הממד החיצוני של תודעת המורה, ואילו פנימיות התודעה לעולם אינה נמסרת במילים . ביטוי אחר של החוקיות שרק חיצוניות התודעה נמסרת לזולת ולא פנימיותה נראה אצל רש״ז גם ביחסי ההאצלה המטפיזית : וכמו שמגבורות דאבא נמשכו לחסדים דאמא, כמ״כ [ כמו כן ] מגבורות דעתיק נמשכו להיות חסדים דאבא . כי מאחר שהמקבל התחתון אין לו ערך עם העליון המשפיע כידוע, א״כ [ אם כן ] מה שנקרא גבורות וצמצומים בעליון הוא בחי [ נת ] חסדים במקבל, כי המקבל לא יוכל לקבל כי אם מצמצומו של עליון כידוע . וכן כאן חסדים דאבא נמשכו רק מבחי [ נת ] גבורה דע״י [ דעתיק יומין ] 5 כנ״ל וד״ל [ כנזכר לעיל ודי למבין ] . שהושפל וירד בח״ס [ בחכמה סתימאה ] גם כאן, ...
To the book
|

|
|