|
פרק א : ׳הדידקטיקה האלוקית׳ : מערכת הזיקות בין רב לתלמיד 1 משמעות אחד ירמוז או יורה על משנהו . יתרה מזו, הרמב״ם מייחס חשיבות למשל כידע איכותי בפני עצמו, שיעשיר את התלמיד גם ללא המשמעות הפנימית הגלומה בו . רש״ז כותב כי כאשר הרב יוצר משל, הוא חייב להכיל בו את כל עומק הידע, ולא רק בכוח אלא בפועל ממש ! כמו כן רש״ז מציין במפורש כי התלמיד לומד מהמשל עצמו עניין אחר המשתקף אליו מן המשל . רש״ז מכנה ידע זה בשם ׳שכל חדש׳ – ידע חדש, ומציין שלמרות היותו ׳שכל חדש׳, הרי במהותו ועצמותו כבר היה לעולמים כו׳ . רש״ז רואה את המשל כלבוש לידע . לבוש לרובד הפנימי הגלום בו, הוא מסתיר ומעלים עליו מפני אלה שאין ביכולתם להשיגו . אך כאמור אילולא המשל, הידע הנשגב לא היה בר תפיסה כלל על ידי התלמיד, אשר תודעתו אינה מגעת לעומקו ומופשטותו של הידע . במילים אחרות, המשל מהווה גילוי על ידי העלם . ככל שתודעת התלמיד תגדל ותתפתח, יוכל להפשיטו לבוש אחר לבוש, עד שישיג את הידע המופשט הגלום בו . לאחר שהובהר הידע לתלמיד כל צרכו על ידי המשל, האנלוגיה החומרית תכביד על ההבנה ותמנע את המחשבה מהמשך התפתחותה המופשטת בהיותה קשורה לגדריו ...
To the book
|

|
|