|
מורה לחיים 90 במקבילה הדידקטית באמצעות האותיות ( האבנים ) . בהוראה ישירה ולא מטפורית, הידע מסודר במילים ומשפטים ברורים ומאורגנים . מציאות זו מגדירה את האותיות כדוממות, מכיוון שלא יתקיים בהן שינוי מעתה ואילך . את ההוראה דרך משל ( פרסא ) , ממשיל רש״ז לגל האבנים, המושלכות ללא סדר מסוים, ולפיכך אינן מונחות במקומן הסופי . בהמשך, מלאכת סדר האותיות תוטל על התלמיד עצמו, בהתאם לדרגתו ועומק הבנתו את הדברים . לכן, האור שבוקע מן הפרסא, מכונה על פי המקובלים בשם ׳תולדה של אור׳, שם המציין הולדה של עניין חדש . כך שבעצם האור הבוקע מן הפרסא הינו בגדר בריאה חדשה, ורק מציאות זו יכולה לאפשר את קיומו של היש מן האין . רש״ז מתאר כי קיימות פרסאות רבות, והן ממוקמות בכל מקום בו מתקיים פער בין המשפיע למקבל : והנה יש עוד להבין בענין בחי [ נת ] הבקיעה דיעקב אותיות יבק״ע שז״ש 270 269 היות מוזכר בע״ח [ בעץ חיים ] בכמה דוכתי [ שזה שכתוב ] יבקע כשחר כו׳ שבחי [ נת ] הבקיעה הזו היינו שבוקע את המסך הנק [ רא ] פרסא, ויש כמה פרסות עד רום המעלות ובכל בקיעות בחי [ נת ] פרסא מעולם לעולם נק [ רא ] יעקב יבק״ע והוא בחי [ נת ] יחו...
To the book
|

|
|