|
פרק א : ׳הדידקטיקה האלוקית׳ : מערכת הזיקות בין רב לתלמיד 79 כמו שהוא במוחו הרב, אזי מלביש שכלו במשל וחידה, שמתוך המשל גשמיי, יבין התלמיד דקות הנמשל, אשר הוא נתלבש בלבוש זר נפרד באותיו [ ת ] אחרים ממש, שהצירופי אותיו [ ת ] של עצמו [ ת ] ההשכלה הם אחרי [ ם ] ממש, וצירופי אותיו [ ת ] של המשל שנתלבש בו, הם דברים אחרים ממש, ולזאת מאחר שנתלבש הנמשל בצירופי אותיו [ ת ] אחרים של המשל, אזי נשתנה לגריעותא לגבי התלמיד המבין ומאזין ומקשיב, המשל ומתוכו יכיר הנמשל להיות אף מה שהבין דבר מתוך דבר הוא הנמשל אצלו בהגשמה יותר, ואינו מערך כמו שהי [ ה ] בשכל הרב טרם התלבשותו בהמשל, והיינו שהעברתו ממוח הרב אל מוח התלמיד דרך לבוש צירופי האותיו [ ת ] , נשתנה לגריעותא להתגשם בהגשמה ממש, הגם שהרב לא העלים דבר א [ חד ] מדבריו כלל, שהשפיע כל המושכל בשלימותו, זולתי נסתנן 208 וירד שפע הרב אל התלמיד דרך מעביר המשל כו׳ [ . . . ] . הגם שהרב השתדל ולימד לתלמידו את כל הידע בשלמותו מבלי להחסיר ולהעלים אף פרט, המשל שנתפס בסופו של תהליך בתודעת התלמיד יהיה גרוע באיכותו מן 209 זאת כיוון שעצם תהליך ההוראה ( השפעה ) באמצעות המ...
To the book
|

|
|