|
פרק א : ׳הדידקטיקה האלוקית׳ : מערכת הזיקות בין רב לתלמיד 77 חכמתו הנעלם להשכיל המושכל ההוא, וכשמעדיר שפע הגילוי של השכל, כגון שאינו חפץ להתייגע בלימוד ההוא כ״א [ כי אם ] ליישב במנוחה והשקט, בלי שום מחשבה ושכל כלל, שאז נעדר אור השכלי שלו להתעלם בעצמו [ ת ] המאור, הוא כח חכמתו הנעלמה, כח המשכיל שלו, שהגילוי והעדרו הוא מיני [ ה ] ובי [ ה ] בינו לבין עצמו ובעצמותו אין שינוי בין הגילוי להעדרו, שבכח עצמו [ ת ] חכמתו הנעלמה אין שינוי בין קודם הלימוד ובין לאח״כ [ לאחר כך ] ובין כשחזר ונח מן הלימוד, שהכח המשכיל שוה בלי שינוי, שיש בכחו ללמוד הרבה ולהמציא המצאות חדשות הרבה כנ״ל [ כנזכר לעיל ] רק השינוי הוא בכלי המוח, שהגילו״י של השכל בחכמה ההיא שורה בכלי המוח בבחי [ נת ] גילוי, משא״כ [ מה שאין כן ] כשנעדר אורו וד״ל [ ודי למבין ] , ומזה תבין למעלה, הטיב ענין הצמצום שהי [ ה ] באור א״ס ב״ה [ אין-סוף ברוך הוא ] שנעשה חלל ומקום פנוי ריקני מגילוי אור א״ס [ אין-סוף ] , שנעדר אורו ממנו ונכלל במאור 20 כנ״ל [ כנזכר לעיל ] , ואח״כ הנעלם שנמצא אף בהחלל דלית אתר פנוי מני [ ה ] 20 והוא שרש כל ההשתלשלות, והיינו...
To the book
|

|
|