|
פרק א : ׳הדידקטיקה האלוקית׳ : מערכת הזיקות בין רב לתלמיד 9 ולכך, האמירה באבא והדיבור מן הדיבור שהוא בגילוי בפה בה׳ מוצאות, באמא, לפי שהדיבור הוא בחי [ נת ] יש כו׳ כמ״ש במ״א וד״ל [ כמו שנאמר 0 במקום אחר, ודי למבין ] . גם במובאה למעלה מסביר רש״ז כי ׳אמירה׳ היא בעצם דיבור מחשבתי נסתר, אשר מקורו בחכמה . ׳דיבור׳ לעומת זאת הוא חיצוני, ומתבטא בחמשת מוצאות הפה באופן מוחשי . מקור הדיבור הוא בספירת הבינה, ולכן ה׳אמירה׳ נעלית יותר מן ׳הדיבור׳ . אך מעבר לעובדה שהאמירה נעלית מן הדיבור, הקשרים ביניהם עמוקים יותר, והאמירה מהווה מקור לדיבור : ולזה הטעם בחי [ נת ] ירידה שהיתה מאור הכתר לחכמה, היינו במה שנתלבש במאמר דחכמה, כי החכמה רק בחי [ נת ] אותיות ואמירה נחשבת לגבי כתר עליון, וכידוע דבראשית נמי מאמר הוא, ומה שאמרו דבמאמר א׳ [ אחד ] יכול 1 שהוא מאמר דחכמה שורש כל עולם האצי [ לות ] . ואמנם לגבי להבראות בחי [ נת ] הדיבור שבה׳ מוצאות הפה נק [ רא ] האמירה דחכמה בשם ראש ושרש, 2 כו׳ . וכמו בחי [ נת ] אין ליש כמ״ש [ כמו שנאמר ] ״והחכמה מאין תמצא״ והוא שאמרו ( בשם הה״מ [ הרב המגיד ] ז״ל ) ע״פ [ על פסוק ] ״ו...
To the book
|

|
|