|
פרק א : ׳הדידקטיקה האלוקית׳ : מערכת הזיקות בין רב לתלמיד 27 בתהליך הדידקטי, הם אורות וכלים . האורות נשפעים מ׳המשפיע׳ לכלי המקבל, או 9 כפי שזה מתורגם לשפה הדידקטית, המורה מוסר את הידע המופשט לתלמידו . 11 וכלים . כידוע שהכלים 10 הענין ע״פ [ על פי ] הבנת אורותענין סופר וספר וסיפור, הם אותיות רוחניי [ ם ] או גשמיי [ ם ] , כל עולם לפי ערכו, והחיות מהתגלות 1 ועד״מ [ ועל דרך משל ] בהסבר הרב לתלמידו 12 בהם הוא האור . אלוקות השופע 1 דבורו של הרב המה כלים להשכל, ומגבילות השכל לפי איזה שכל, שאותיות ערך כח ההבנה של התלמיד, והאותיות בעצמם, אינם תולדות השכל והתפשטותו 15 מאוד כ״א [ כי אם ] מקור האותיות מהבינה ( כידוע ה׳ מוצאות פיתוחי חותם ) נעלה, והשכל המצומצם בחי [ נת ] אור שנתלבש בהם שנתצמצם מאוד עד כדי 9 צורת ביטוי זו מזכירה את ׳גישת המשפך׳ בהוראה המודרנית, הסוברת כי קיימות אמיתות מסוימות הנקראות ׳חומר׳ ותפקיד החינוך הוא לשפוך ׳חומר׳ זה לתוך ראשיהם של תלמידים . להרחבה עיין : ד׳ גורדון, החינוך ותפישת המשפך, עיונים בחינוך ( תשל״ז ) , עמ׳ 17 - 0 . אם כי יש לציין כי במקורות אחרים נוכל לראות שתפיסתו של...
To the book
|

|
|