|
|
"אל-יהודייה" : יהדות אספהאן [ 258 ] אָבֵּ-י יַאח מִיכוֹרַד" שתרגומו : "הערבי אוכל ארבה במדבר, בזמן שהכלב באספהאן שותה מים צוננים" . אמירה זו, גם בה יש כדי לבטא את תחושת עליונות התרבות והאצילות ודרך הארץ שחש העם הפרסי, העג'ם, אל מול הערבים . 55 בהתאם לגישה זו הקים המלך מוחמד רזא שאה, בנו של רזא שאה, ועדה של מומחים ללשון וחוקרי ספרות באוניברסיטה ( ביניהם גם מרצים וחוקרים יהודים ) במטרה "לטהר" את השפה הפרסית ככל האפשר מהשפעות השפה הערבית, אשר "חיללה" לדעתו את השפה הפרסית . במסגרת זו "שודרגה" גדולתם של משוררים פרסים ונמדדה בהתאם למידת הפחתת השימוש שלהם במילים משורש השפה הערבית והשימוש בשפה הפרסית הטהורה והנקייה ביותר, בהמשך לדרכו של פרדוסי אשר הקפיד שלא להשתמש בכתביו במילים ערביות, אלא להשאירם על טהרת הפרסית וללא השפעות ערביות מכל הבחינות — הן במובן השפה והן בתוכן הסיפורים, מקום התרחשותם, שמות גיבוריו וכיוצ"ב . עם זאת, היו כמובן תקופות שבהן המיסטיקנים, המשוררים ואנשי הרוח הפרסים — גדולתם הייתה דווקא בהיכרות ובשימוש רב בשפה הערבית, שהיא גם שפת הקוראן, עד כדי כך שעד היום אותם מלומדים נודעים ...
To the book |
|
|