פרנסת היהודים באספהאן

נספח 3 : הרחבה ותוספות בנושאים שונים [ 235 ] את הכפריים המוסלמים שבדרך כלל קנו את הבדים במחיר מופקע היו מכנים בשם "גִיוֶוה פָּא", כלומר נועל גיווה ( נעלי בד ) לרגליו . זה היה כינוי לאיכרים פשוטים וחסרי השכלה . 14 בין אותם הכפריים ( הגיווה-פָּא ) , היו מי שעסקו באיסוף הפסולת במחראות ומכירתה לחקלאים, והמקצוע נודע בכינוי כַּנָאס . העוסקים במקצוע זה כונו בפי היהודים מתוך לעג בכינוי "כַּרְבַּלָאִי", כלומר מי שבא מעיר הקודש השיעית כרבלה או נמצא בדרכו לשם . היו גם כמה יהודים שעסקו במקצוע הכנאסי, על מנת שהמוסלמים ייכנסו פחות לבתיהם וחצרותיהם של היהודים . 15 מקצת היהודים, שעסקו ברובם ברוכלות וכן במסחר של בדים ומשי ובמקצוע החָ׳כְּשׁוּרי ( ראו על כך לעיל בעמ' 64 ) , החלו לעסוק במקצועות מכניסים יותר כגון צורפות, וזאת בהשפעת הארמנים, שגם הם היו מיעוט נדכא באיראן . שאה עבאס ( מלך בשנים 1588 - 1629 ) החליט על העברת הארמנים לצידו השני של נהר הזאיינדה-רוּד, וזאת במטרה כפולה : ראשית — כדי שהמוסלמים יהיו רחוקים מהארמנים הטמאים, ושנית — כדי שהארמנים ייהנו ממידה מסוימת של אוטונומיה חברתית ופולחנית, לאור קש...  To the book