הגירה, רווחה נפשית ועבריינות בקרב בני נוער עולים: פרספקטיבה אקולוגית והשלכות לטיפול

סופי וולש וליאת יכניץ [ 616 ] מגורמים תוך-אישיים כגון גיבוש זהות אתנית, דרך תהליכים משפחתיים וחוויות בית-ספריות, וכלה במפגש של הנער / ה עם השכונה והקהילה . הנחת היסוד היא שפשיעה היא דרכם של הצעירים להחצין, לבטא ולווסת רגשות שליליים הנובעים ממגוון חוויות המאפיינות את הסתגלותם : אפליה וניכור, ערעור הזהות, תחושת חוסר האונים, קשיים משפחתיים, היעדר נוכחות הורית, תחושת חוסר שייכות וקשיי הסתגלות בבית הספר . הבנה של תהליכים נפשיים האופייניים לרבים מן הצעירים העולים יכולה לאפשר פיתוח מענה טיפולי המותאם להם ולבני משפחותיהם, מענה שיוכל למנוע את מעורבותם בהתנהגות עבריינית מלכתחילה או לצמצם אותה באופן משמעותי . הגירה והשתלבות מהגרים במדינה הקולטת הפכו לסוגיות חשובות המעוררות שיח ציבורי, ואף דאגה, על רקע גלי ההגירה שפקדו בשנים האחרונות את העולם המערבי . בשנים אחרונות אנו עדים לגלי הגירה הולכים וגדלים, כאשר בשנת 2020 מנין המהגרים בעולם עמד על כ- 280 מיליון, מתוכם כ- 36 מיליון ילדים ובני 1 הגירה היא אירוע חיים מאתגר בעל פוטנציאל גבוה ליצירת תגובות דחק נוער . בקרב מהגרים ( 2016 , . Torres et al ) , המת...  To the book