גישת פוטנציאל האימות לאבחנה בין אמיתות לבין שקרים

גלית נהרי וצבי ניסין [ 174 ] צעירה מגיעה לתחנת משטרה ומגישה תלונה על אונס על ידי חבר לספסל הלימודים . לטענתה, החבר הגיע לביקור מתוכנן בביתה בערב השנה החדשה, כשהייתה לבדה בדירה, ובמהלך הביקור כפה עליה יחסי מין . החבר, בחקירתו, מכחיש שקיים מגע מיני כלשהו עם המתלוננת בביתה, ואף טוען שבערב האמור היה במקום אחר . גרסאותיהם של המתלוננת ושל החשוד סותרות זו את זו, וברור אפוא שאחד מהם משקר . בהיעדר עדים או תיעוד של ההתרחשות בבית המתלוננת באותו הערב, צריכה המשטרה למצוא דרך להעריך מי מהצדדים דובר אמת ומי משקר . מקרים כאלה של ״צד מול צד״, שבהם אין ראיות נוספות מלבד גרסאות הצדדים, ובהם המשטרה מתמודדת במצב של ״מילה מול מילה״, שכיחים בחקירות של עבירות מין . המחקר מראה שניסיונות אינטואיטיביים להערכת מהימנות אינם מוצלחים יותר מאשר הטלת מטבע . ניתוח-על ( meta - analysis ) של 206 מחקרים ( 2006 Bond & DePaulo, ) הראה רמת דיוק אינטואיטיבית ממוצעת של כ- % 54 בלבד . וריי ( 2008 Vrij, ) , שהשווה ממצאים של 103 מחקרים, הראה תמונה דומה והסיק עוד שאנשי מקצוע, כגון אנשי אכיפת חוק ומודיעין, אינם עולים על הדיוטות ברמ...  To the book