לניצחונות הגרמניים . החולים הקטינו ציפיות . אנחנו עדיין פה, לא יותר מדי רעבים, עדיין יש גג מעל ראשינו ושמיכה נגד הקור . אנחנו עדיין חיים . אבל כל אחד ידע שגם החיים המצומצמים האלה יגיעו לקצם . מחאת העולם נגד זוועות הנאצים היתה רופסת וגרמניה של היטלר הרגישה חופשייה לעבור לשלב הבא של ההשמדה, שנקרא בשפה מכובסת : "היישוב מחדש במזרח" . אף על פי שכנראה לא היו מודעים לכך, טרודה וריכרד היו עדיין מוגנים על ידי השם הרצל . בהתאם לפרוטוקול של רצח העם שניהם היו אמורים כבר מזמן להיות במחנות ההשמדה ‑ טרודה כ"פגומה מנטלית" וריכרד כאדם זקן חסר תועלת . בתיק משטרתי בווינה הם מתוארים כ"חסרי מקצוע" . אבל הם נשארו במקומם עד 1 בספטמבר 1942 . היא בשטיינהוף והוא בבית האבות . ביום ההוא נשלחה טרודה לווינה, ל"מחנה מעבר קולקטיבי", התחנה האחרונה לפני גירוש למחנה כפייה . גם שם קיבלה יחס מיוחד . צוות המחנה אישר לה להביא כמה מותרות דוגמת צמר גפן, סכו"ם, כוס מפלסטיק, סבון ומטלית רחצה . דברים אחרים שביקשה, כמו עיתונים יומיים, מגזינים, פירות וסוכריות, לא סופקו . טרודה המשיכה לשמור על שפיותה בשגרה של כתיבה, רק דברים קצרים ...
To the book