|
במחיצתה . הם עדיין העריצו אותה אבל היו מודעים לכך "שמשהו היה לא בסדר איתה" . הילת המסתורין סביבה יצרה משיכה אך גם עוררה חמלה כי היה ניכר שהיא מתייסרת . מצבי הרוח שלה היו תנודתיים והציונים הצעירים ניסו לגונן עליה ולא להפיץ את השערוריות שחוללה חדשות לבקרים . יום אחד פאולינה הכריזה שברצונה לקרוא חלקים שלא פורסמו מיומנו של הרצל . השמועה עברה מפה לאוזן וביום ראשון הבא התאספה קבוצה גדולה מהרגיל בביתה של אמה פטאק . אבל פאולינה לא נראתה . הדאגה התפשטה וגברת פטאק למודת הניסיון ביקשה מכמה גברים צעירים להתלוות אליה והם נסעו בין תחנות המשטרה בעיר וביררו על אודות פאולינה . הם מצאו אותה בכלא העירוני . "לא רצינו לאסור את הגברת הצעירה," אמר הסוהר ‑ הוא היה וינאי מבוגר עם יחס מכבד לחברה הגבוהה ‑ "אבל לא יכולנו להשאיר אותה שם, כולם לעגו לה והחשמלית היתה יכולה לפגוע בה . . . " "היכן זה היה ? " שאלה גברת פטאק . הסוהר גירד את ראשו במבוכה . "ברינגשטראסה, גברתי, ליד האוניברסיטה . היא רקדה על המסילה ושרה בקול רם ובמחילה, הגברת הצעירה הסירה את חולצתה ונופפה בה, וזה באופן טבעי גרם למהומה . . . " הוא השתתק והביט...
To the book
|

|
|