|
|
והתעקשה על שילוב זרועותיהם כשבירכו את העתיד . ג'ו לא היה יכול עוד להתאפק . אחר כך ישבו זה לצד זה על הספה . ג'ו בחולצה, פאולינה בחלוק פתוח . הם נהנו מתשישותם . "אני רעבה," התלוננה פאולינה והתיישבה . ג'ו בדק את סלסילת האוכל ואלתר ארוחה מכבד אווז, חתיכות של עוף צלוי, סלט ביצים, לחמניות עם גרגירי סומסום, פרי ועוגיות זעירות . הם אכלו ושבעו והחרדה של ג'ו התפוגגה . פאולינה נראתה לו כפי שראה אותה לראשונה בביתה של גברת פטאק . מעוררת רחמים, קורבן של הגורל ומושכת עד בלי די . ועכשיו היתה אשתו . בנסיעה של מאות קילומטרים, שארכה כיום וחצי, הם חצו את הונגריה אל בוסניה, שם היה עליהם להחליף רכבות . הם חלפו על פני אגמים, הרים ונהרות, הטריטוריה המוכרת לג'ו . אחרי אתגר של פסגה תלולה הרכבת ירדה בעמקים לסרייבו . במהלך השעה האחרונה של הנסיעה פאולינה התכופפה החוצה מהחלון בניסיון להתרשם מביתה החדש והמטירה שאלות על ג'ו . הנוף היה מרשים . פסגות מושלגות הקיפו את העיר ששכנה על מישור גבוה . אפילו מרחוק המראה היה מושך ‑ רחובות טיפסו מהעמק לצדי ההרים התלולים . הרכבת פלטה עשן, האטה כשעברה ליד בתי הקברות הצבאיים והאזרחי...
To the book |
|
|