|
בכמות, כך שמר פוקס אמר "היא השיגה את מטרתה בהתלהבות המראה עד כמה רצינית היתה ההוראה הביתית שלה" . אתה רואה, מר רינדסקופף, נפטרת מדאגה אחת : גם בהתחשב שאני בתו של פאפא הם החליטו שאני יודעת מספיק . כל כך חבל שהיו לך רגעים אפלים של דאגה בגיני . תודה לאל שהדאגה היתה חסרת בסיס, ומה שנשאר לי זה להיות מאושרת ולהודות לך מיליון פעמים בכנות הרבה ביותר . . . ושוב : מיס הנס היקרה, אני כותבת לך בין התרוממות רוח לעצב . אני לא חושבת שאפילו אדם ריז עם כל חישוביו והדוקטורט שלו ‑ הו, הורדתי אותו מדרגתו הנכונה ‑ התכוונתי פרופסור אלט עם כל הידע שלו במכניזם פשוט ומורכב, היה יכול לומר לי מי חזק יותר, האושר או הכאב, או שאולי הם מאזנים זה את זה . אני רואה אותך בעיני רוחי, מושכת בכתפייך וצועקת : "לעבודה ! לעבודה ! " התחושה המתוקה ‑ מרירה שחלחלה בי הזכירה לי בטעמה סוכריות מסוימות שקיבלתי על ציוני . הכול "מצוין" ורק "מספיק" אחד בהיסטוריה . אבל אל נא תחשבי שלא ידעתי כלום . עניתי על כל השאלות אף שהגברת ד"ר וולף שאלה אותי גם שאלות בנושאים שלא למדתי . . . אבל היא היתה מרוצה גם כך ואפילו קיבלתי ממנה נשיקה, שאותה היית...
To the book
|

|
|