|
|
הכסף טפטף לאט מאוד . לא היתה הרבה "תשוקה לשלם חזרה חוב של כבוד" כמו שדאדה הבטיח לילדים, והמגבית מעולם לא השיגה את יעדה . לתנועה הציונית היתה תחושת חובה גדולה למשפחת הרצל והיא המשיכה לממן למשפחה צרכים מיוחדים . מובן שהילדים ידעו על המחלוקת הסוערת, למרות ניסיונם של המבוגרים סביבם לגונן עליהם . פאולינה הגיבה באותה התפרצות זעם כמו אמהּ וסבתהּ ז'נט . האנשים היו חייבים את הכסף הזה לאבא, ולמשפחתו היתה זכות מוחלטת עליו . כעת מצבם הורע ! הנס היה מיואש . הוא ירש מאביו את גאוותו העזה וגם ראה מקרוב כיצד סירב הרצל לקבל כספים ותרומות . הוא שנא להיות בעמדה שבה הוא אסיר תודה למישהו . הקמצנות המופרזת שאפיינה אותו בהמשך חייו אולי נבעה חלקית מהניסיון הזה עם קרן הילדים, משום שהוא תמיד חש שעליו להחזיר כסף לתנועה הציונית . מבין שלושתם טרודה הקטנה היתה הכי מפוחדת . נפשה היתה מלאה בסיפורי אגדות על יתומים מזי רעב ועל נסיכים מנודים . פעם אחת, כשמזכירתו לשעבר של אביה, ברטה הרמן ‑ ברגר, הגיעה ומצאה אותה לבדה בבית, הקטנה נפלה על צווארה כשהיא ממררת בבכי : ספרי לי את האמת, את מעולם לא שיקרת לי . האם זה נכון שאנחנו כ...
To the book |
|
|