|
|
על תהפוכות החיים בפריז הוכיחו שהוא לא היה מוגבל רק לנושאים תרבותיים אלגנטיים ושאינם שנויים במחלוקת שבזכותם התפרסם . בינואר 1892 הוא כיסה את משפטו של האנטישמי אדואר דרימון, שנאשם בהרצת עסקאות מפוקפקות בבורסה וניסה להאשים את היהודים במעשיו הפליליים . "על דרימון להכפיש הרבה יותר יהודים כדי לכסות על מעשיו הפליליים", כתב . מאוחר יותר, באביב, אנרכיסטים ביצעו פיגועי טרור בפריז במטרה להפיל את הממשלה . הרצל, שכבר הצביע על העוולות שנגדן הפגינו האנרכיסטים, הוקיע את מעשיהם האלימים ‑ כמו גם את השופטים שהתחשבו בטרוריסטים בשל נסיבות מקילות . השופטים, רשם באי ‑ אמון, הסתפקו בסימון שעירים לעזאזל ולא דנו בסיבות לקונפליקט החברתי, ממש כמו בימי הביניים . יותר ויותר הוא שמע את הקריאות "הלאה עם היהודים" בפריז, בירת החירות . ועדיין הוא הרגיש לגמרי בבית . בווינה הוא דאג כל הזמן שהופעתו יוצאת הדופן תגרור התייחסות 20 ברחובותשל גינוי מצד זרים וקריאות אנטישמיות כמו "היפ, היפ" ( HIPHIP ) . פריז התעלמו ממנו . ביומנו כתב : בכך שלא מתייחסים למראה החיצוני שלי יש אנטישמיות סמויה . . . לבו כאב בכל פעם שהיה עד להשמצה, או ...
To the book |
|
|