|
כמעט, והתקבל בתשואות ביציע העיתונאים . "מעצבי דעת הקהל כאן מעריצים מנהיגים עם עקרונות נצח נזילים", התמרמרתי בטור עיתונאי אחרי נאום בר ‑ אילן של נתניהו . גם ציינתי שמשה רבנו ודוד בן ‑ גוריון לא העסיקו יועץ סקרים . אבל בן ‑ גוריון, בניגוד לרוב ראשי הממשלות שבאו אחריו, היה פטור מעמידה בניסיון פיתוי של רענון עקרונות סוחף בצוק העיתים . דרכו להנהגה לא עברה דרך מדבריות האופוזיציה . למעשה תמיד היה בשלטון . ממילא לא נפערה תהום עמוקה בין אורחותיו האידיאולוגיים בעבר לאורחותיו כמנהיג . כמו רוב בני אנוש גם הוא לא היה כליל העקביות, ובשמאל האשימו אותו לפעמים בנטישת העקרונות הסוציאליסטיים לצורכי הישרדות פוליטית, אך ודאי היה עקבי פי כמה מרוב יורשיו . מה שראה משם הוא ראה מכאן, בדרך כלל . ובכל זאת, יום אחד בשנות החמישים הצליח להזקיף גבות של אוהדים ושל יריבים כאחד כשהכריז כי חדל להיות ציוני . חלילה, איש לא חשד שבן ‑ גוריון ‑ לשעבר ראש הסוכנות היהודית ויושב ראש ההנהלה הציונית ‑ נעשה פוסט ציוני . הוא הרי היה שם נרדף לציונות, כמו הרצל, נורדאו או אוסישקין . מנגד עלה חשד שהוא שוב נפל קורבן ליצר הווכחנות שלו, א...
To the book
|

|
|