פרק רביעי משבר החילוניות, משבר הלאומיות

יש ממש בהיותם של היהודים עם הראוי למדינת לאום, ולא רק קבוצה דתית ; משה ליליינבלום הגדיל לטעון ב ‑ 1881 שיהודים הם הלאום האותנטי ביותר 19 הקיים בעולם . המונח "עברי", שבן ‑ יהודה השתמש בו, היה במאה ה ‑ 19 חלופה שכיחה בכתבי המשכילים ל"יהודי", במיוחד בכתיבה ברוסית . הוא הופיע כמילה נרדפת ל"יהודי", המשוחררת מהמטענים השליליים שנספחו ל"יהודי", אבל גם כמכשיר בהיסטוריוגרפיה חדשה שבה היהדות הרבנית היא שלב בחיי אומה, ולא המגדירה הבלעדית שלה ; ועבר לאומי ריבוני, מלא חיוניות ועוז רוח, הקשור באדמה ונובע ממנה, קורא לשוב אליו, לינוק ממנו ולחדש בהשראתו את ימיו של העם כקדם . בן ‑ יהודה, שהתייחס לעבריות במובנה זה, מיהר להבין ששגה בהנחה שמפעל 20 שיכפיף את הדת וההלכה ללאום יכול לייצג, בעת ההיא, את רוב היהודים . הוא גמר אומר לוותר למראית עין על החילוניות לטובת הלאומיות . לאחר עלייתו לארץ קיים אורח חיים דתי שעל פי הודאתו היה חיצוני בלבד, ולימים הסביר זאת בכך שהשתכנע שתמיכת הרבנים חיונית לגיוס כלל הציבור לחזון הלאומי ושהיה מוכן "לוותר על הכול, אפילו על ההשכלה, בשביל האחדות 21 הנצרכה לנו" . אלא שהמאמץ היה לשוו...  To the book