הבורות

128 מיוון לבּירקֶנאוּ ליצירה הידועה של דאנְטֶה, התופת שלו היא לא יותר מסיפורי מעשיות לילדים מכיתות א' וב' של בית-ספר יסודי . תארו לעצמכם את התמונה של הלהבות שבוערות יומם ולילה, ובמיוחד בשעות החשכה, והאנשים שהופכים כל הזמן את הגוויות כדי לשמר את האש . שום תיאור לא יוכל להמחיש את הזוועה שבמראה בית המטבחיים ההוא : שמים אפלים, כמעט שחורים, להבות שמגיעות לגובה חמישה או שישה מטרים, אנשי הזוֹנדר עם המוטות הארוכים מתנועעים הנה והנה, מרחוק נשמעות יללות ושאגות, ערימות אינסופיות של גוויות בהמתנה לשריפה, עשן סמיך עד מחנק, והריח הבלתי-נסבל של בשר אדם שרוף . העובדה שבאופן כזה או אחר הצלחנו לשמור על שפיות בתנאים שׂטניים שכאלה היא פלא של ממש . בּירקֶנאוּ, הבורות . שתי התמונות ( ושתיים נוספות ) צולמו כנראה על-ידי אלברטו ( אלכס ) אֵרֶרָה . בינתיים, המשלוחים הגיעו בתכיפות רבה כל-כך שהקאפּוֹשל הזוֹנדרקוֹמנדוֹנאלץ לבקש תגבורת . וכשהיא הגיעה, מצבת כוח הבורות 129 האדם שלנו עלתה ל- 1,125 אנשים, מספר שלא נשמע כמותו מאז הוקם מחנה ההשמדה . המפקד החדש של השוּפּוֹהיה סמל חולה עגבת ושמו מוֹל . * היצור הפחדן הזה מעו...  To the book