|
|
בּירקֶנאוּ, המשרפות 117 שעומד מאחורי ביש-המזל שלנו, אבל במבט לאחור הבנתי שהוא לא היה מעורב . כך או אחרת, גם הוא היה אסיר ; גם הוא היה צריך לבצע פקודות, ואומנם, טוב עשה ששמר מאיתנו בסוד את האמת האיומה עד הרגע האחרון . צריך לזכור שכל הנאה אומנם מאבדת לא מעט מקסמה כשמגלים מראש מהי, אבל ההמתנה למועקה ולסבל נעשית הרבה יותר כואבת . באיזשהו אופן, הוא ריכך במשהו את העליבות שלנו בכך ששיקר לנו . תנוח נשמתו בשלום . הוא מת אחרי השיחרור, כשחזר עם הרבה אחרים לארצו כדי לפגוש מחדש את המשפחה שלו . כמה אסירים לשעבר זיהו אותו, ולא מצאו שום סיבה טובה שלא לחסל אותו בו במקום, מאחר שהיה היחיד שקיבל על עצמו את תפקיד הקאפּוֹבמחנה ההשמדה . ליתר דיוק, הוא הציע את עצמו בהתנדבות . האסירים ראו בו כפי הנראה את האחראי לטבח עשרות אלפי יהודים, אם לא מאות אלפים . במשך חמישה ימים עזבו אותנו במנוחה, וכך לא עסקנו בשום פעילות חוץ מניקוי המגורים החדשים שלנו ועוד אי-אלה עבודות פשוטות . זה נתן לי הזדמנות להתיידד עם אנשי המחזור הראשון של האסירים, ובעיקר עם טיפוס אחד שנראה חשוב מאוד . סיפרתי להם את כל הסיפור שלי עם כל הפרטים, וה...
To the book |
|
|