|
|
94 מיוון לבּירקֶנאוּ פסח הלך והתקרב, והתעמולה של הנאצים ועוזריהם נעשתה משכנעת יותר ויותר . בקהילה נפתחו פנקסים, והזכאים למצרכי חינם לפסח התבקשו להירשם בהם . ביתר פירוט : לנוכחים יחולקו שלושה קילו מצות לראש, שני קילו בשר טלה לראש, בקבוק יין וצנצנת חרוסת לכל משפחה, ועוד מצרכים רבים אחרים, לאו דווקא חיוניים . בינתיים, הרבה מאלה שבהתחלה הטילו ספק כבר התחילו להתחרט על שהחמיצו את החלוקות הקודמות . השכם בבוקר בכל יום התאספו אנשים בחצר כדי לתפוס מקום בתור ולהוסיף את שמם לרשימה מוקדם ככל האפשר, מחשש שלא יספיקו ויישארו בלי מצרכים לחג . אבל אילו ידעו איזה פסח שחור מחכה להם . . . בסוף, כל מה שצריך היה לקרות קרה בדייקנות מתמטית . ארבעה ימים לפני חג הפסח, ביום שנועדה להתבצע בו חלוקת המצרכים, המוני אנשים מילאו את חצר בית הקהילה . השעה היתה אחת-עשרה בערך, ולפתע כיתרו כוחות אס-אס את כל גוש הבניינים מסביב, הם הגיעו בעשרות משאיות ובמקלעים ב"היכון לירי" . הרשת שנפרשה בסבלנות רבה כל-כך בידי הנאצים המסריחים יחד עם משתפי הפעולה למיניהם, ובראשם יצחק קָבּילי, הלוואי שטינופת וצחנה יעלו מקברו, לכדה את הטרף הנחשק...
To the book |
|
|