|
|
92 מיוון לבּירקֶנאוּ ועל-כן נשלח לאתונה, ומשם לחַיידארי . הוא דיבר גרמנית רהוטה, מה שהפך אותו לאחד שאי-אפשר בלעדיו, ומפקד המחנה היה זקוק לעזרתו ועשה אותו ליד ימינו . באופן מוזר, אף אחד מעולם לא דיבר עליו – שום עיתון ושום כתב-עת, מאלה שמתארים את ההישגים ואת ההצלחות של הפטריוטים בתקופת הכיבוש . עניין לא מובן . ברגע האמת, מאחר שהיה קומוניסט אידיאליסט, פטריוט ובעל לב רחב, נַפּוֹלֵיאוֹן הראה איזה מין בן-אדם הוא . קצת לפני השיחרור, כשהכובשים מיהרו לבער את הצעירים מהמדינה בתוך זמן קצר ככל האפשר, התקבלה בחַיידארי פקודה להוציא להורג מאתיים אסירים, ובהם גם נַפּוֹלֵיאוֹן . מפקד המחנה * הורה לו למחוק את שמו ולהכניס מישהו אחר במקומו . "אם צריך", הוא אמר לו, "תכניס איזה יהודי . לא מעניין אותי, העיקר שאתה תישאר בחיים" . נַפּוֹלֵיאוֹן ענה : "לא, המפקד, זה דבר שלא ייעשה . לשים במקומי מישהו אחר, שישאיר הורים זקנים או אלמנה עם יתומים, טרף לשיני המאורעות, בזמן שבעצם בכלל לא נגזר עליו למות, וכל זה אך ורק כדי להציל את החיים שלי ? זה משהו שלא ייעשה, משהו שהמצפון שלי לא מרשה לי לעשות . אם אתה באמת מתעקש, שְלח...
To the book |
|
|