נרדפים 65 שום מבטא שיסגיר אותנו, ויצאנו מהבית רק לשם קניות חיוניות, והשכנים היו בטוחים שאנחנו פליטים נוצרים ממָקֶדוֹנִייה . אני אמרתי שמוצאִי מחַנְיָה ושמי ליאוֹנידַס קוֹקינאקיס . * כך התחיל עוד סיבוב של חיים שקטים, אם כי כל הזמן היינו בכוננות . לרוע המזל, המצב הזה לא נמשך הרבה, כי בוקר אחד, שוב בעזרתו של ניקוֹס חַדְזייַאנאקיס, ההורים של אישתי יצאו גם הם ללָריסָה ומשם אלינו לאתונה . אז גם התחיל מסע התלאות האישי שלי, שהביא אותי בזה אחר זה לחַיידארי, לאושוויץ, לבּירקֶנאוּ, למַאוּטהַאוּזֶן, לגוּזֶן ולאֵבֶּנְזֵה . בזמנים ההם, כולם התעניינו מאוד מי השכנים שלהם . כל שכן חדש שהגיע לשכונה היה מושא למעקב מקרוב מצד הוותיקים, שרצו לדעת מאיזו משפחה הוא בא . אולי הוא קומוניסט ? איש "חזית השיחרור הלאומית" ? איש "צבא השיחרור העממי היווני" ? איש השוק השחור ? אולי הוא חבר באחד מאירגוני ההתנגדות לכיבוש, שבסיס הכוח העיקרי שלהם היה אז באתונה ובפּירֵיאוּס ? או שאולי הוא איזה יהודי שהגרמנים רודפים אחריו ? צריך גם לדעת שכל מי שהסגיר משפחה יהודית לגסטאפּוֹקיבל הרבה כסף ; וקיבל עוד יותר אם אלה שהסגיר היו עשירי...
To the book