197 םאםוהז גללה, והייתה קצת בגוגל, ולאחר זמן קצר היא ארזה את חפציה וקמה ללכת . היא לא מילאה אפילו משבצת אחת בגיליון העבודה שהיא באה לעבוד עליו . הבא שהתיישב לידי היה בחור . הוא היה כאן עם עוד בחור . למען האמת אני אוהבת מאוד את החבר'ה האלה . הם בסוף שנות העשרים לחייהם, מלאי מרץ והתלהבות, והם מצטטים את גרי ויינרצ'ק כאילו דבריו הם דברי אלוהים חיים . אני מבינה את זה . אני בפנים . גרי ו' הוא גם המטיף שלי . בדרך חנונית מוזרה, שמחתי שהם יושבים לידי . היו להם מחשבים ניידים מפוארים ופנקסים צהובים, והם עשו סיעור מוחות והיו מוכנים להתחיל בעבודתם . אחרי השיחה הראשונית שלהם הם המשיכו לבלות שעתיים — נשבעת בתה הצ'אי הלא ממותק שלי — בגלילה באינסטגרם . כן, גם הם . מה שהיה אירוני לגמרי, אם כי הם לא קלטו זאת, היה שהם גללו בפידים היזמיים האהובים עליהם, והראו זה לזה ציטוטים על התמדה ועל מרפקנות, חסרי כל מודעות לזמן שהם מבזבזים . זה תמיד מבאס אותי כשאני רואה את זה קורה לחולמים סביבי . קל מדי ליפול למבזבזי זמן ולתעסוקה חסרת תועלת שלא מקרבים אותך במילימטר אל המטרה שלך . אני נהגתי לעשות את זה כל הזמן כשהייתי ס...
To the book