|
|
82 תפסיקי כבר להתנצל אז אני מנסה להגיד שאני שונאת פרקים שמתחילים בציטוטים . אבל הפרק הזה היה פרק בונוס בספר הקודם — תודה מקרב לב לכל מי שהצליחה לחטוף את המהדורה עם הפרק הזה ! — ואני אהבתי אותו כל כך והרגשתי שזה היה נושא כה חשוב, שהוא נתן לי את הרעיון לכתוב את הספר הזה . לכן אנחנו נתחיל עם השורה הכי איקונית על מרפקנים שעולה בראשי . שיר של ג'יי-זי . פרק בונוס הוא קצת כמו היקום אקווסטריה בסדרה "הפוני הקטן שלי" או מסיבת יום הולדת של הקרדשיאנז — הכול יכול לקרות פה . אז אני מביאה מילים משיר של ג'יי-זי רק למען הבנות שלי שמגשימות חלום, שרוצות יותר ולא מפחדות מעבודה קשה וממטרות נועזות ! בואי נדבר על מרפקנות . אני הייתי משיגנית-יתר מאז ומעולם . היו לי חלומות ממש מראשית הדרך . הייתי מדמיינת תרחישים מפורטים שאקח בהם חלק בגרסה הבוגרת של עצמי . ידעתי איך ייראה הבית המפואר שלי, יכולתי לחזות את החופשות שאסע אליהן, את הנסיך שאנשא לו ואת הסוסים שיהיו לי . סוסים כי . . . ובכן, הייתי בת שבע וסוסה משלי הייתה הפנטזיה האולטימטיבית . תכננתי לקרוא לה קאליופה, וידעתי שארכב עליה רק כשאני לבושה במכנסיים החומים המ...
To the book |
|
|