|
איור 1 . 10 . הפָלַנְקְס המקדוני . מקניל חקר תיאורי חיילים בקרב וגילה כי הם מסכנים את חייהם פחות למען ארצם או האידיאלים שלהם ויותר למען חבריהם לנשק . הוא ציטט חייל לשעבר, שנתן דוגמה למה שקורה כאשר "אני" נהפך ל"אנחנו" : אני מאמין שהרבה חיילים ותיקים, אם יהיו כנים עם עצמם, יודו שחוויית המאמץ המשותף בקרב . . . היתה נקודת השיא של חייהם . . . ה"אני" שלהם נהפך בלי להרגיש ל"אנחנו", "שלי" נהפך ל"שלנו", והגורל של היחיד איבד מחשיבותו המרכזית . . . אני מאמין שההבטחה לחיי נצח, לא פחות, היא שהופכת את ההקרבה העצמית ברגעים אלה לקלה יחסית . . . אולי אפול בקרב אבל לא אמות, כי מה שאמיתי בי ימשיך 2 הלאה ויתקיים בחברים שלמענם נתתי את חיי . השערת הכוורת בפרק הקודם טענתי שהטבע האנושי הוא 90 אחוזים שימפנזים ועשרה אחוזים דבורים . אנחנו דומים לשימפנזים בכך שאנחנו פרימטים שמוחם עוצב בתחרות הבלתי ‑ פוסקת של יחידים עם שכניהם . אנחנו צאצאים של שורה ארוכה של מנצחים במשחק חיי החברה . זאת הסיבה שאנחנו גלאוקונאים ולרוב מודאגים יותר מחזות התכונה הטובה מאשר מאמיתותה ( כמו בסיפור של גלאוקון על 3 טבעת גיגס ) . אך לטבע האד...
To the book
|

|
|