|
בלתי אם נועדו ? ומן הכלל אל הפרט : לייבניץ כבר מזמן הפסיק להכניס את כל מה שהוא רואה לנגד עיניו אל מתחת למטרייה הכללית של המטאפיזיקה העקבית . האם ריבוי הפתקאות שלו אינו ביטוי לכך שמאחורי כל פיסת נייר כתובה רק מתחילה הספֶרה האינסופית של מה שאי אפשר לומר ? בקיצור : האם לייבניץ נגד לייבניץ ? מבחינה מסוימת ‑ כן ; אלא שזו לא בעיה בעיניו, שהרי לא קשה לו כלל להפליג במחשבותיו גם מעֵבר לעצמו כאדם ומעֵבר לאדם כשלעצמו . מה שהיום אינו ניתר לתיאור, אולי מחר אפשר יהיה להציג אותו אוֹת ‑ לאוֹת בלי כל טורח ; גם אם האלוהי ‑ או, בניסוח חילוני, מה שאין לו שֵם ‑ תמיד יישאר מחוץ להישג ‑ ידנו . לייבניץ משליך את החכה שלו למרחק רב . אבל בּוּרְגֶה לא חוזר לנושא הזה . התשובה למכתבו של לייבניץ מ ‑ 2 ביולי עוסקת בסמוֹל ‑ טוֹק האקדמי הרגיל ‑ בּוּרְגֶה מתייחס למיפגש עם הצאר בפּירמוֹנט, מסכים עם הטיעונים נגד קלארק, מתרגז מחדש על ההאשמות מצד חסידי ניוטון על הפּלגיאט במתמטיקה, ועוד שלל נושאים אחרים ; אבל נראה כי הפולמוס הגדול על הזמן והמרחב, על החיים ועל המוות, על ההיסטוריה והעתיד, סגור מבחינתו . גם הוא, כמו לייבניץ, יו...
To the book
|

|
|