מחסור בכסף, על כך שהוא לא יכול לטפל בדברים חשובים משום שאין לו הסמכות לכך, והציק ללייבניץ בתזכורות על כך שבהנוֹבר שואלים אותו בלי הרף מתי המעסיק שלו מתכוון לחזור כבר . האם לייבניץ בכלל רוצה לחזור להנוֹבר, או שהוא מעדיף להישאר בווינה לאורך זמן ? איש לא ידע בדיוק, ומתעורר הרושם שגם הוא עצמו לא ממש ידע . הוא העדיף לשמור את כל האוֹפּציוֹת פתוחות, למשוך את הזמן, ולדחות שוב ושוב את ההחלטה . והאי ‑ ודאוּת גברה עוד יותר באביב, כשמתו שניים מתומכיו ופטרוניו החשובים ביותר : הדוכס אנטון אוּלריךְ ב ‑ 8 במרס, בגיל שמונים, והנסיכה סופי ב ‑ 8 ביוני, בגיל 83 . הטוב ביותר יהיה להישאר בווינה ובמקביל להמשיך לעבוד עבור חצרות משפחת וֶלף בהנוֹבר ובווֹלפֶנבּיטל . לייבניץ היה רוצה לומר "כן" כמה פעמים בבת ‑ אחת ‑ להגיד "לא" כמו שצריך הוא לא למד מעולם . במחשבותיו הוא היה פעם כאן ופעם שם . מאחורי רשת הקשרים המסועפת שלו, נראה שלא היה נוכח ממש בשום מקום, אי אפשר היה לאתר אותו במעבה הרשת . וינה, כמדומה, רק הרעה את המצב . השגריר של הנוֹבר, הוּלדֶנְבּרג, הזהיר בשלב מוקדם את הקיסר ואת אמו האלמנה : לייבניץ רוצה לעשות הכ...
To the book