|
בקרלסבּאד, לייבניץ המשיך משם לווינה : הביקור השביעי שלו, לכל הפחות, מאז 1688 בעיר מגוריו של הקיסר הגרמני . אחרי ליאופולד הראשון ויוזף הראשון, קרל השישי הוא הקיסר השלישי שלייבניץ מציע לו את שירותיו . כעת הוא לא רק מייעץ לקיסר, אלא גם מחזיק בתואר יועץ חצר קיסרי . מאז, הוא נהנֶה מן הפּריווילגיה של ראיונות אישיים עם הקיסר, פוגש שרים ועובדי מדינה רבים, ומשתדל לקבל מינוי כקנצלר של טרנסילבניה . ההכנסה הכוללת שלו היא כ ‑ 8,000 זהובים בשנה ‑ יותר מן השכר הגבוה ביותר של עובד מדינה בחצר הנוֹבר . מצד שני, לייבניץ מגלה כי בידודו גובר במהירות עצומה וכי הוא נדחק לשוליים . רוב המשכורת שלו מגיעה בצורת ניירות והצהרות כוונות ; פעם אחר פעם הוא מחכה לשווא לתשלום, שוב ושוב משיבים את פניו ריקם, ועליו לפנות ישירות לקיסר כדי להזכיר לו את הסכומים המגיעים לו ‑ לאחרונה בתחילת החודש שעבר, יולי 1714 . במקביל, גובר הניכור שלו מחצר הנסיך ‑ הבוחר בהנוֹבר . לייבניץ נסע לווינה בלי רשותו של גיאורג לודוויג ; תחילה האמינו בחצר בהנוֹבר כי ישוב במהרה, אבל בסתיו של השנה שעברה עצרה הממשלה הנסיכית את העברת המשכורת שלו . וינה הי...
To the book
|

|
|