כלי עבודתו של ההיסטוריון

כוונה לכתוב חיבור שרק יקשור כתרים לראשו של בית וֶלְף . הוא התעניין יותר מדי בפרטים ההיסטוריים הזעירים ביותר, ומלבד זאת, הפּרוֹיקט כבר מזמן פרץ את כל הסכרים והיה להיסטוריה מקיפה של האימפריה בהקשר האירופי . אבל יותר מכל הודות לפֶּרפֶקציוֹניזם היסודי והקפדני של לייבניץ, ולהבנה הביקורתית שלו בכל הנוגע לשימוש במקורות, החיבור על שושלת וֶלף עמד להפוך לתיאור מדעי מאוזן, במקום לְשיר ‑ הלל המעלה על נס את השליט . פעם אחר פעם, הדיוק המדעי והדרישה לאוֹבּייקטיביוּת מנעו שימוש פוליטי בטיעונים היסטוריים . מכתב שכתב לייבניץ באותו יום ראשון מראה זאת בבירור . אנדרֵיאַס גוֹטליבּ פון בֶּרְנְסְטוֹרְף, שמאז 1709 היה ראש הממשלה בחצר הנוֹבר, ביקש מלייבניץ לחפש ב"ראי הסקסונים" ו"ראי השוואבּים" ( קובצי ‑ חוקים מן המאה ה ‑ 13 ) מובאות שיתמכו בעמדתו של בֶּרנסטוֹרף במלחמת המעמדות של מֶקְלֶנבּוּרג ‑ מחלוקת בשאלת הפּטוֹר ממיסים על סחורות יקרות . אבל עם כל רצונו הטוב, לייבניץ לא הצליח למצוא במקורות המשפטיים ההיסטוריים טיעונים בעד או נגד הפּטוֹר ממס . הוא התנצל על שאינו יכול לעזור לבּרנסטוֹרף, אבל לא מש מעמדתו כהוא ‑ ז...  To the book