מיבני המציאות

הוא לא ויתר בשום אופן ; ויכול להיות שהוא חזר לאורח חיים שאין בו מספיק תנועה, למרות בעיות הרגליים הכרוניות שלו . אבל בדבר אחד אין ספק : ההלימה ‑ לכאורה בין הדיאָדיקה וה"אי ‑ צ'ינג" היתה הנושא הקובע גם באותו יום . לייבניץ ביקש מבּוּבֶה לברר מה אומרות סימניות הכתב הסיניות . כדי שיוכל לגלות את מובנן המקורי, הוא עודד אותו להמשיך במחקרים לשוניים היסטוריים . הוא קיווה שדגימות לשוניות מסין יספקו לו אגב כך רמזים חשובים על תולדות ההתפשטות של עמים נוצריים, שאותן הוא רצה לחקור מתוך הגירסאות האסיאתיות של תפילת "אבינו שבשמים" . גם אֶקְהַרט, שיוכל בקרוב לנסוע למוסקבה, נכלל בבקשה הזאת . אבל ההתעניינות של בּוּבֶה וזו של לייבניץ נבדלו זו מזו בנקודה אחת מכרעת . מבחינת הכומר הישועי, פיענוח ההֶקְסַגְרָמוֹת היה חשוב בראש ובראשונה לשם שיחזור שפת ‑ קודש קמאית של האנושות, וזאת כדי להעמיק ולחדור אל סודות הבריאה הנסתרים . בּוּבֶה היה משוכנע כי מאחורי הכתבים הקאנוניים של הסינים מסתתרים בצורה מוצפנת מסרים יהודיים ‑ נוצריים . לייבניץ, לעומת זאת, חשב בכיוונים אחרים . בעיניו מה שחשוב היה לא רק המובן של סימני הכתב, אל...  To the book