אוֹראקל סיני במיבנה בּינארי

שאינו נוצרי . אם יַראו לסינים המתעניינים במתמטיקה כיצד אפשר להרכיב את כל המספרים באמצעות צירופים של 1 ( אחדוּת ) ו ‑ 0 ( אֵינוּת ) , אז יהיה קל יותר להסביר להם גם את המסתורין של בריאה מן האַין, כך כתב לייבניץ אל בּוּבֶה ב ‑ 15 בפברואר 1701 . בּוּבֶה הסכים עם המחשבה הזאת . המיסיונר הישועי בפקין כבר היה שקוע אז בפיענוח אוסף הנבואות "אִי ‑ צִ'ינג" ( "ספר התמורות" ) מן המאה השמינית לפני הספירה . כדי להיוועץ בנבואות השתמשו בגבעולים שלמים וחתוכים של אַכילֵיאָה, שמאוחר יותר יוצגו באמצעות קווים שלמים ושבורים . האוֹראקל היה מורכב משלושה או שישה קווים, בדרך כלל בצורת שמונה שלשוֹת ( טְריאַגְרָמוֹת ) או 64 שישיוֹת ( הֶקְסַגְרָמוֹת ) . שמונה הטְריאַגְרָמוֹת נחשבו לסימנים יסודיים, שיש להם משמעות מן הטבע : שמים, ארץ, רעם, מים, הר, רוח ( עץ ) , אש ויָם . שורשיו של האוֹראקל יוחסו לקיסר האגדי פוּ ‑ שִׂי . אבל בסין של המאה ה ‑ 17 אף אחד כבר לא ידע אל ‑ נכון מה פשר סימני הקווים הנפרדים וסימני הכתב המשתייכים לכל אחד מהם . אבל כאשר בּוּבֶה התוודע אל המתמטיקה הבּינארית של לייבניץ, עלה בדעתו ‑ כפי שנודע ללייב...  To the book