פלאשבקים אוטוביוגרפיים

זהו זמן של היזכרות אינטנסיבית בעבר . משום כך גם רוב העדויות האוטוביוגרפיות שלו מקורן באותן שנים . במכתביו אל מלומדים שהוא מיודד איתם הוא מציג שוב ושוב לראווה את ילדותו ונעוריו . פעם אחר פעם צפים ועולים אותם מוטיבים ותמונות : הנער המחונן, כאוֹטוֹדידַקט בספרייה של אביו או כמחבר שירים לטיניים עם מאות שורות . סצנה אחת מתבלטת יותר מן האחרות : לייבניץ בן החמש ‑ עשרה מטייל לו בחורשת רוזנטל שבקירבת לייפציג . מאבק איתנים מתנהל בקרבו בין הפילוסופיה החדשה והישנה . אריסטו או דקארט ? מדעי ‑ טבע סְכוֹלַסטיים או מֵכאניסטיים ? לוגיקה ותיאוריה של רעיונות או תצפיות וניסויים ? לייבניץ מכריע לטובת התורה החדשה, אבל בלי להשליך מעליו את הישנה ; הוא מעדיף לחבר בין השתיים . בפלאשבּקים האוטוביוגרפיים מתקופת המשבר, סביב שנת ,1696 הוא מביים בתיאטרליות את ההתפתחות ארוכת ‑ השנים של הפילוסופיה שלו, בכך שהוא דוחס אותה ומקרין אותה לאחור על רגע אחד מרכזי של הכרעה . הפילוסוף על פרשת דרכים : אל מול הבריאות הכושלת ומשבר היצירה המתמשך, לייבניץ מבקש להפיח בעצמו תחושת אישוש, בכך שהוא משקיף לאחור על חייו . מי יודע מה עוד יבוא...  To the book