|
|
בידיה את הרשימות, כדי שתוכל להשתמש בהן כשתשיב לדוכסית . לעצמו הוא שמר העתק שלהן . בדרך זו התפתחה שיחה מרובעת בין סופי, אליזבת שארלוט, לייבניץ והלמוֹנט, שנמשכה עד הסתיו . לייבניץ שימש בשיחה הזו ציר ‑ מחבר, מתַווך בדיאלוג, גם אם לפעמים הוא התקשה לעקוב אחר הסבריו של הלמוֹנט . פה ושם, כך כתב פעם, הוא לקח את הקולמוס בנוכחותו של הלמוֹנט וביקש "לרשום בנקודות" את היסקיו של הלמוֹנט ואת התנגדויותיו שלו, "אבל בדרך כלל לבסוף לא הצלחתי" . הוא העביר ותיוֵוך ללא לאות שאלות ותשובות בין השלושה, והוסיף עליהן גם מחשבות משלו . כך נוצר קשר דיוני יחיד במינו, המעניק לנו הצצה מעמיקה אל החיים האינטלקטואליים בתקופת הבּארוֹק, על סיפּה של הנאוֹרוּת המוקדמת . מן ההסברים של לייבניץ עולה המסקנה שלא רק בני ‑ אדם אלא גם בעלי ‑ חיים לא מתים באמת . בעיני הדוכסית אליזבת שארלוט הרעיון הזה מאוד מצא חן, שכן מייד עלו בדעתה כלבלבי המחמד שלה, שסיפקו לה הסחת ‑ דעת מבורכת במשך אינספור שעות של שיעמום בחצר : "העובדה שהחיה לא נפטרת כליל מן העולם מנחמת אותי מאוד בשל כלבלבי היקרים" . מנחמת אותי מאוד ‑ זה נשמע כמו מוטיב הפילוסופיה המנ...
To the book |
|
|